והנה מצאנו , גם בספר " אכלה ואכלה " וגם במקורות מסורה אחרים , רשימות מקובצות של הערות " ב בתרי לישני " מסודרות בסדר האלף בית של תיבות הנושא . אלה הן מעין רשימות מילוניות - אוסף של תיבות בעלות ייחוד סמנטי . יש כאן התעסקות סמנטית לקסיקלית , וזו , ייאמר מיד , אינה מונעת על ידי המגע עם הערבית , אדרבה , היא קודמת לו בלי ספק וצומחת מתוך העברית ומתוך מסורת המקרא . יש מקום לראות בכך הקבלה למה שקרה בראשית הדקדוק העברי בימי הביניים . 16 כשם ש " קונטרסי המסורה " הם גיבושי מסורות בדרך אל ההכללה הדקדוקית , כך הרשימות האלה הן ליקוטי הערות מסורה בדרך אל ההכללה המילונית . אף שהעיסוק השיטתי במילונאות העברית צמח ונתהולל מתוך המגע התרבותי לשוני עם הערבים , לא זו הייתה , כאמור , ראשית המעשה . כדקדוק העברי כן מלאכת המילים העברית ראשית יסודותיה במסורה . מכאן , מן הפן הסמנטי של המסורה , צמחה ההתעניינות ונולד העיסוק הלקסיקלי בלשון עוד קודם ידיעת הערבית . הערות מסורה כאלה וכיוצא בהן אף שימשו חומרי יסוד למילונאות עצמה . ומהו אפוא המעבר ממלאכת המילים שבמסורה אל המילונאות ? הווי אומר , אותן רשימות מקובצות , המאס...
אל הספר