בעלי המסורה היו אשפי המילה הבודדת ועשו אותה למשאת נפשם . הם טיפלו בה וטיפחוה ובתוך כך אספו פריטים מפריטים שונים לכלל רשימות , רשימות מילים מיוחדות שיש בהן צד שיתוף . הם קיבצו בעיקר תיבות יחידאיות או צירופים יחידאיים או זוגות תיבות יחידאיות או זוגות צירופים יחידאיים וכדומה , חיברום עם כיוצא בהם בצורתם או בייחודם , וערכום בסדרים שונים . הרשימות הריהן נתונות לפנינו בסדרים שונים , מהן בסדר הכתובים , מהן בסדר אלף בית ומהן בסדרים 59 58 אחרים או ללא כל סדר ושיטה . המעיין בספר " אכלה ואכלה " , ולא רק בו , ימצאן למאות . אלא שברובן הפן הסמנטי מועט בהן כשם שהוא מועט בהערות המסורה בכללותן , והרי בלא פן זה לא תשוער לקסיקוגרפיה . " מועט " אמרנו , אך בכל זאת 60 מצוי למדיי . קשה לדעת מתי בדיוק הוחל במלאכת המילים בקרב היהודים , אך סביר להניח שהדבר היה כרוך בתרגומים ובפירושים הראשונים למקרא . עלינו לבקש אפוא את ראשיתה באותו הזמן או קצת לפני כן , אך בוודאי לפני המילון הראשון . מסתבר שפעילות זו הייתה במסורה עצמה , ושם גם נמצאה . וכאן עלינו לתת את הדעת לרשימות הפרשניות המביאות פירושי מילים בסדר 6 הכתובים ....
אל הספר