חוליית המעבר המקשרת בין המסורה ולדקדוק מי ידענה ? גיבושן של הערות המסורה לגדר כללים " קטנים " הנוגעים לתיבה אחת , לטעם אחד , לתנועה אחת וכיוצא באלה , גיבוש כזה נמצא לנו באחדים מקונטרסי המסורה למיניהם . מחבריהם של אלה ליקטו פרטים מן המסורה לגיבושים קטנים ראשונים , אף ערכו מקצתם בחרוזות . כלל דקדוקי עדיין אין בהם , הכללה ראשונית של עובדות לשון , שנמסרו במסורה , יש בהם . הם הם שלב המעבר . מכאן קצרה הדרך להכללה הדקדוקית הרחבה . במעבר זה מן המסורה לדקדוק מוצאים אנו את אהרן בן אשר , המלמד הגדול , אפשר גדול בעלי המסורה ובלי ספק החשוב שבהם . נוסף על פועלו כאחד המעצבים והמייצבים של נוסח המקרא הטבתי המקובל שלח ידו לעסוק גם בקונטרסי המסורה , בליקוטם , בעריכתם ובגיבושם לכדי חיבור מוגדר - " ספר דקדוקי הטעמים " , והוא עוד צעד לקראת הדקדוק השיטתי . יש בו בחיבור זה גם פרקים 47 שלא נמצאו בקונטרסי המסורה ( שערים טז - כ ) , ומידיו של המחבר הם . פרקים אלה , למשל השער על הפסק ( שער טז ) ואף שני חבריו ( יז - יח ) , הריהם בניסוחם פרקים דקדוקיים מובהקים שניכרים בהם צעדים ראשונים של הכללה .
אל הספר