2.2 ראשית העשייה המילונית בישראל: רב סעדיה גאון

הבה נפנה עתה להתבונן בראשית המילונאות העברית ונראה אם גם היא דרכה דרך הדקדוק העברי , שהרי מורגלים אנו שבכלל דקדוק גם מילונאות , וכל שנאמר בדקדוק יוצא אף למילונאות . כלום נתחוללה המילונאות העברית בחדא מחתא מתוך מגע עם מילוני הערבית , או שמא גם לה היו חומרי יסוד שהלכו ונצברו בעברית זמן רב קודם השפעת הערבית ? להלן נראה שאכן המילונאות כהרי הדקדוק , וגם בה ניתן לומר שהעיסוק הפרטני במילים , כמו שמצאנוהו במסורה , קדם לעשיית המילונים השיטתית , שהיא היא שנוצרה מתוך מגע עם הערבים . 2 . 2 . 1 ותחילה בעניין המגע עם הערבים . מגע זה עדות מפורשת לו בדברי המילונאי העברי הראשון , הלוא הוא רב סעדיה גאון ( , ( 942 - 882 מחבר " ספר האגרון " . מילון זה הגיע לידינו בעיקר במהדורתו השנייה היתרה על הראשונה מתוך שנוספו בה הסברים 8 או תרגומי ערכים גם בערבית . אין בידינו מקור מוסמך ודאי של ערכי המהדורה 9 הראשונה שאותם יהיה ניתן להשוות אל ערכים מקבילים במהדורה השנייה . אפשר . 7 על תהליך זה בקרב הקראים עמד לאחרונה גם ג ' כאן ( קראית , עמ ' 202 - 201 ) שהראה כי המסורת הדקדוקית הקראית יסודה בחוגי המסורה וממנה צמחה וה...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית