חילופי סגנון בכתיבתו של עגנון על פי "תמול שלשום"

כלום תפסו כבר בזנב חמורו של משיח ? דרכם של יהודים לבנות בתים . מלוה בריבית אחד בלודז יש לו בתים יותר משכל חברת אחוזת בית עתידה לבנות , ואין עושים אותו דוגמא לגואל ישראל . אלא שזה בונה בחוצה לארץ ואלו בונים בפלישתינא . אף ירושלים בונה בתים ושכונות , ומה יתנו ומה יוסיפו כל בתיהם ומשכנותיהם , חוץ משפעת בטלנים מבלי עולם חנפים וצבועים מחרחרי ריב אוכלי לחם החלוקה המצפים כל ימיהם לחסדי אחיהם , נדיבי עם אלהי אברהם פזורי ישראל היושבים על סיר הבשר ועושים גישפטי " ם , שיזרקו להם עצמות לגרם אותן בשיניהן הרעועות , ובעבור זה יתפללו עליהם לפני הכותל המערבי ובשאר המקומות הקדושים , שהקדוש ברוך הוא ישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם ויזכו בזה ובבא . דבר אחד יש לנו לעשות , לעבוד את האדמה ולהוציא לחם מן הארץ . ברם המחרישה אין קולה הולך , לכן מעטים דורשיה . ובכן עושים פה גלות חדשה , גלות ישמעאל , ורואים את עצמם כשליחי האומה מושיעים של ישראל . ברם העם אינו מכיר אותם , ואינו חפץ לדעת אותם . רק קומץ קטן דלי מעש ועצלי מחשבה הולכים אחריהם כבהמה בבקעה , שעדיין לא נשתחררו מן ההיפנוזא של העבר המזהיר ומצפים לעתיד טוב ...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית