" עברית חדשה " מונח מקובל הוא בחלוקת העברית לתקופותיה , אם כי הכול מודים שהוא טעון דיוק ודקדוק בכוונת הוראתו ובמיוחד על רקע העברית המהלכת בשני הדורות האחרונים במדינת ישראל . אכן השימוש הרווח במונח זה מכוון לעברית הצומחת החל מתקופת ההשכלה , למן ימיו של משה מנדלסון , והמכוונת את הדברים הנכתבים בה גם לעניינים של חולין . אמנם ניצניו של שינוי זה בדמותה של העברית ניכרים כבר במאה השש עשרה , ואולם עיקר יסודו נעוץ במהפכה התרבותית שבאה בתולדות העם היהודי למן השליש האחרון של המאה השמונה עשרה , מהפכה אשר ביקשה להביא אל הציבור היהודי את הישגי הקדמה של ההשכלה והנאורות האירופית בני הזמן ולהטמיעם בו . בכלל מעשיהם ראו מוליכי תנועה זו ייעוד בהעמדת רפורמה בלשון העברית ובעשייתה ראויה להבעת תכנים חדשים המתבקשים מן הצרכים המודרניים שהצמיחה העת החדשה . הלשון העברית החדשה המתפתחת בתקופת ההשכלה מבקשת אפוא להרחיב את גבולותיה של העברית , להוציאה מתחומי בית המדרש הישן אל מרחבי הכתיבה בנושאים שזה דורות לא נכתב עליהם בעברית כמעט דבר - ענייני מדע , ספרות יפה , חדשות ושאר עניינים של יום יום . ודוק , בכתיבה בלבד הדבר...
אל הספר