כעת , לאחר שהצגנו את המצאת הבעיות ואת התפקיד המכריע שיש להן בשבע העבודות האלה , אנו נמצאים בעמדה טובה יותר להבהרת הטענה ההתחלתית של הפרויקט הזה , כלומר שהסבר הבעיות שעבודות אלה מנסחות דורש סוג מסוים של מושג . אציג את הטענה בקצרה , לפני שאפרוט אותה טיעון אחר טיעון : המושגים מסבירים את הבעיות שהמופעים מעלים . הגדרת הבעיה דרך התנאים והמונחים שלה מתמשכת אל תוך מימושה בקומפוזיציית מופע מסוימת ( המצאה של יחס בין הגוף לתנועה , או בין נוכחות לביצוע ) . היחס שבין המושג , הבעיה והקומפוזיציה במופע הוא יחס של ביטוי במונחים שפינוזיסטיים . ראשית , הבעיה והקומפוזיציה של המופע עולות בתהליך מקביל של חשיבה ועשייה בו זמניות . שנית , המושג חוקר את הלוגיקה דרך החשיבה והניסיון תחת חסותה של הבעיה . שלישית , הבעיה היא שמתווכת ביחס בין המושג לקומפוזיציה של המופע , ולפיכך חייבת להיות התאמה בין דבר – מה שכלול במופע ( דבר המסוים ליחס בין גוף לתנועה , או בין נוכחות לביצוע ) לבין הבעיה כאובייקט שלו . המושג , לפיכך , לא מתכתב באופן ישיר עם העבודה כולה , במובן פרשני : הוא מבטא אותה מנקודת המבט של הבעיה . לפיכך אכנה א...
אל הספר