חבר הכנסת מיכאל _קליינר ( חרות - התנועה הלאומית ) הציע לבטל את הוראת סעיף 82 בדבר המלך במועצתו משנת 1922 הקובע מעמד שווה לשפות העברית והערבית . קליינר ציין שלאחרונה נעשו ניסיונות לגבש " זהות לאומית פלסטינית בדלנית בתוך מדינת ישראל " , ולהתחיל במאבק משפטי לאכיפת השימוש בלשון הערבית , כדבריו " לצורך ושלא לצורך " . הוא גרס שהואיל ומדינת ישראל איננה מדינה דו לאומית אלא מדינה יהודית , הגיעה העת לשנות חוק זה ולקבוע שהלשון העברית , שהיא שפת העם היהודי , היא הלשון הרשמית היחידה או הראשונה . הצעת החוק איננה מונעת תרגום שלטים ומסמכים ללשון הערבית בריכוזים ערביים , אולם היא באה למנוע ניצולו של המאבק הלאומי כדי לגבש זהות ייעודית פלסטינית , תוך כדי " שימוש פוליטי ציני בהוראת החוק " . קליינר סיים את הצעתו וקבע : " צריך חוק רציונלי שבו העברית תהיה שפה רשמית , ראשונה , בלעדית , יחידה , כללית , ושפה ערבית תהיה שפה רשמית שנייה " . הצעה זו לא נידונה כלל ; והוא הדין בהצעות דומות שהגיש חבר הכנסת צבי הנדל ( האיחוד הלאומי ) בכנסת השש עשרה והשבע עשרה .
אל הספר