שנת תש"ן, שנת הלשון העברית

בשלהי אב תשמ " ז ( 1987 ) החליטה ועדת השרים לענייני טקסים וסמלים להכריז על שנת תש " ן כשנת הלשון העברית לציון מאה שנה לייסוד ועד הלשון העברית . לדברי 77 המשנה למזכיר הממשלה באה החלטה זו בעקבות פניית האקדמיה לממשלה . אולם השתלשלות הדברים הייתה אחרת . בפנייתה הראשונה לשר החינוך והתרבות יצחק נבון ביקשה האקדמיה לקבוע את שנת תש " ן כשנת תחיית הדיבור העברי . אולם נבון , ששימש יושב ראש ועדת השרים לטקסים וסמלים , חלק על נימוקיה וטען שראשית הדיבור העברי בארץ ישראל קדם לכינון ועד הלשון . נבון הציע לציין מאה שנים להקמת ועד הלשון העברית בלא לקבוע מסמרות באשר לתהליך התחייה , כדי שלא להיגרר לפולמוס שסופו מי ישרתו . הצעתו נתקבלה . בראשית המושב השני של הכנסת השתים עשרה , בכ " ד בתשרי תש " ן , התקיימה בכנסת ישיבה חגיגית לציון שנת הלשון העברית . יושב ראש הכנסת דב שילנסקי דיבר על הישגי הלשון העברית במאה השנים האחרונות , שנות הפיכתה ללשון מדוברת חיה ומתפתחת . הוא קבל שהלשון העברית אמנם עונה על כל הצרכים , אולם רווח השימוש בשפע של מילים לועזיות ובביטויים לועזיים בלא הצדקה . הוא קרא לחברי הכנסת לשמש דוגמה ,...  אל הספר
האקדמיה ללשון העברית