בקיץ תש " ט ( יוני 1949 ) ערך דוד בן גוריון סיור ראשון בנגב לאחר סיום מלחמת העצמאות . זמן קצר לפני החלטת החלוקה בכ " ט בנובמבר ביקשו כמה מחברי המשלחת האמריקנית שלא לכלול במדינה היהודית חלק ניכר של הנגב ובכלל זה את אילת . אולם בפגישה שקיים חיים וייצמן , לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל , עם נשיא ארצות הברית הארי טרומן , עלה בידו לשכנעו בחשיבות הנגב להתפתחות המדינה העתידה לקום וכך נותרו הנגב ואילת בשטח המדינה היהודית . בצאתו לסיור מסדום נתקל בן גוריון בדרך בשמות ערביים , וכך רשם ביומנו : " אילת , 11 ביוני , 1949 י " ד בסיון תש " ט , שבת [ ... ] יצאנו למרחבי הערבה [ ... ] הגענו לעין חוסב [ ... ] לעין והבה . מן ההכרח לתת למקומות האלה שם עברי - עתיק אם ישנו ולא חדש " . בתוך זמן קצר מינה בן גוריון ועדה למתן שמות עבריים למקומות הגאוגרפיים בנגב : נקודות יישוב , הרים , נחלים , מעברים וכר . " באמצע טבת תש " י הונחו לפני מזכיר הממשלה שתי הצעות . האחת של שר הפנים , ובה הוצע למנות ועדה מייעצת למתן שמות ולשינויי שמות למקומות יישוב בארץ , והאחרת של משרד ראש הממשלה , מאלול תש " ט , המציעה הסדר כללי ל...
אל הספר