אפשר לתאר את האמונה באל ואת האמונה שהתנהגות מוסרית היא עבודת אלוהים אמתית בצורה שאין בה כל גוון לאומי . זה נכון גם לגבי האמונה שהמונותאיזם האתי עתיד לשלוט בעולם כולו . עד כאן הטענות של היהדות הליברלית דתית צודקות לחלוטין . אך מה באשר לטענה שאותו מונותאיזם אתי מקורו בישראל , והוא מיוצג גם כעת על ידי ישראל ? שבזכות ישראל הוא ינצח בעתיד באנושות כולה ? האם אפשר שהיהודים יעלו טענות כאלה בלי שיחושו רגש לאומי ? כאשר המטיפים שלכם מנפחים חזה ושואלים את אויבי ישראל , ״מי העניק לכם את אמונתכם , את האמת הדתית שלכם ? ״ – כלום אין הם מציגים את עצמם בפני עמי העולם כצאצאי העם היהודי העתיק ? ומה באשר לאמונה שבידי ישראל הייתה מופקדת שליחות דתית לאנושות , ויש להמשיך למלא אותה ? כאשר אנו מדברים על אותה שליחות גדולה המופקדת בידי ישראל , האין זה חייב לעורר בנו תחושה שאנחנו מתאימים במיוחד לאותה משימה חשובה בשל אופיינו המיוחד , ולהפיח בנו התרוממות רוח לאומית ? כיצד יוכל המטיף היהודי המודרני לדבר על המעמד ההיסטורי דתי של ישראל , על המשמעות המיוחדת של ישראל בהיסטוריה התרבותית והמוסרית של האנושות , מבלי לעורר בל...
אל הספר