. I אקספוזיציה ר׳ אמנון ממגנצא היה איש עשיר , נשוא פנים , יפה תואר ונודע בחכמתו . ההגמון ושרי העיר התקנאו בו וניסו לשכנעו להמיר את דתו אך הוא לא התפתה להם . כשתכפו ניסיונות השכנוע להדיחו , הציע ר׳ אמנון להגמון העיר להרהר בהצעה ולהשיבו דבר לאחר שלושה ימים . מיד כשיצא מאת פני ההגמון התחרט שכך דיבר , כאילו מקננים בלבו ספק באמונתו ונכונות מרומזת להמרת דתו . מתוך צער שכך אירע לו ( ׳מקרה רע׳ כלשון הסיפור ) חלה ושכב בביתו , ולא אבה לצאת ממנו גם כשהגיעה העת להתייצב בפני ההגמון בחלוף שלושת ימי הארכה . ההגמון שיגר אליו שליחים להביאו אך ר׳ אמנון סירב להתייצב בפניו וסופו שהובא בפניו בעל כורחו . בעודו ניצב בפני ההגמון הכריז כי הוא מבקש לקדש את שם ה׳ על אשר דיבר ככה , ותבע שיכרתו את לשונו כעונש על חולשתו , אולם ההגמון ציווה שיקצצו את פרקי אצבעות ידיו ורגליו . בכל פרק ופרק שקיצצו שאלוהו אם יאות לחזור בו מאמונתו , ור׳ אמנון סבל ייסורים קשים ודבק באהבה בשם ה׳ , ואחר כך נשלח על גבי מגן לביתו וכל פרקי אצבעותיו מלוחים לצדו . בראש השנה ביקש ר׳ אמנון שיישאוהו על מיטתו לבית הכנסת עם פרקי אצבעותיו המלוחים ויצ...
אל הספר