דוד – השוטה, הצרעה והעכביש

. I אקספוזיציה סיפור זה בא לדרוש בשבח ׳מי שאמר והיה העולם׳ ומופנה כלפי מי שמעלה פקפוק על צדקת הבריאה , כדרך שעשה דוד המלך , שהטיל ספק בתועלת שבבריאת השוטה , הצרעה והעכביש . על דבריו אלה השיב הקב״ה כי בבוא היום ייווכח בתועלתם המרובה . ואכן מספרים שבנסיבות שונות במהלך חייו נושע דוד באמצעות שלושה אלו . הקדום מבין הסיפורים הוא מעשה העכביש . זמן מה לאחר שתהה דוד על אודות נחיצותו בעולם , בשעה שנמלט מפני מבקשי נפשו , בא עכביש וטווה קוריו על פתח המערה שבה הסתתר . משהבחינו רודפיו בקורים שכיסו את פי המערה , חלפו על פניה ולא פקדו אותה , בחושבם כי זמן רב לא עבר כאן אדם . סיפור ההצלה באמצעות מעשה שטות מספר בדוד שפקפק בפני הקב״ה בטעמה של בריאת שוטה הנוהג כמשוגע בשוק , והנה כשבא אצל המלך אכיש ׳שינה טעמו׳ ועשה עצמו שוטה , ופטרו אכיש לשלום . אותו סוג של פקפוק בטעמה של בריאה הפנה דוד גם כלפי הצרעה שאינה מפיקה דבש ומזיקה לדבורים . לימים , כשהתגנב אל מחנה שאול כשהיו דריו ישנים , נלכד בין רגליו של אבנר , שר צבאו של שאול . או אז באה צרעה ועקצה את רגליו של הישן . פשט הלה את רגליו ושחרר את לפיתתו , ודוד ניצל ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן