מות בלעם

. I אקספוזיציה הסיפור על מות בלעם מבוסס על פסוק במקרא שבו נאמר כי הנביא בלעם בן בעור , אויבם של בני ישראל , הומת בחרב במלחמת מדין ( במדבר לא , ח ; יהושע יג , כב ) . לפסוק זה יש עיבוד סיפורי בתלמוד הירושלמי ואחריו השתלשלו גרסאות נוספות , וזה עיקר המעשה המסופר בהן : בנות מדין החטיאו בשיטים את העם בזנות בעצת בלעם , ובני ישראל יצאו במצוות ה׳ למלחמה במדיינים לנקום בהם על כך . בשעה שנלכד בלעם בשדה הקרב , עשה בקסמיו , ריחף באוויר ונמלט השמימה . פנחס בן אלעזר הכהן או אחד מגיבוריו ( צליה בן דן ) , הזכיר את השם המפורש , עלה בעקבותיו השמימה , לכד אותו והורידו ארצה . ביקש בלעם על נפשו אך לא נענה , וגם כשפיו לא סייעו בידו , ובסופו של דבר הומת בידי לוכדיו . . II קבועה . A פרולוג ( מוראלי / דרשת פסוק ) . . B בני ישראל מצטווים להילחם בבלעם ובמדין . . C אפיון דמותו של בלעם ( מכשף רב עוצמה / בעל מידות מגונות / בעל תשובה ) . . D בלעם תובע את שכרו ממדין / מבלק בעבור עצתו להחטיא את בני ישראל , שבעטיה מתו אלפים מהם . . E הגיבור ( פנחס ) לוכד את בלעם , מפרט בפניו את אשמתו ומבטיחו לגמול לו על מעלליו הרעים . ....  אל הספר