בראי המחקר

בעשורים הראשונים שלאחר מותו של אלברט איינשטיין בשנת , 1955 וביתר שאת בשנים האחרונות ממש , יצאו לאור מספר מחקרים אקדמיים ופרסומים פופולריים , העוסקים בסקירת עמדותיו של הפיזיקאי הדגול ביחס " למפעל הציוני " ול "שאלה הערבית " . מסקנות כותבי החיבורים הללו באשר למושא מחקרם אינן דומות , אם לנקוט לשון המעטה . מתקבל הרושם כי אחד הטעמים לדבר , ולאו דווקא הפחות שבהם , נובע מעמדותיהם ביחס לציונות ולסכסוך הישראלי - הערבי , ויש בהן כדי להשפיע על הפרשנות שהם מעניקים למשנת איינשטיין . הנה כי כן , במותו של איינשטיין כמו בחייו הוא אילן גבוה במיוחד , שרבים הם החפצים להיתלות בו או לחסות בצלו . התבטאויותיו ביחס ל " מפעל הציוני " ול " שאלה הערבית " שימשו ומשמשות מעין קרדום לחפור בו בידי מי שמבקשים לבקר את התנועה הציונית על מפעלותיה במדינת ישראל ואת יחסה ל " שאלה הערבית " או לצדד בהן , אז כהיום . דומה כי ניתן לחלק את הפרסומים והמחקרים שראו אור לשלוש קבוצות עיקריות : . 1 חיבורים המבקשים ללבן את עמדותיו של איינשטיין ביחס ל " מפעל הציוני " ול "שאלה הערבית " תוך הסתמכות על מסמכים ראשוניים רבים ככל שיד כותביהם מש...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן