יוסי טרנר מבוא במאמר זה אנסה לברר את גישותיהם של שני הוגים יהודים בני המאה ה 20 לשאלת היחס בין ישראל לתפוצות . ההוגה הראשון שאעסוק בהגותו הוא היהודי האמריקני מרדכי קפלן , והשני הוא ההוגה הישראלי אליעזר שביד . שאלת היחס בין ציון לתפוצות נעשה מוקד ייחודי של התדיינות במחשבה היהודית המודרנית , מתחילת שנות השמונים של המאה ה , 19 שעה שהציעה תנועת חיבת ציון תכנית להתיישבות בארץ ישראל כפתרון לבעיות שפקדו את העם היהודי באותו זמן . מאז , ובעיקר לאחר שהקים הרצל את ההסתדרות הציונית ב , 1897 לא יכלה המחשבה היהודית להמשיך לעסוק בהתמודדות עם הבעיות הפוקדות את הקיום היהודי בלי לשאול על מקום להימצאות העם בעתיד , הן כציבור אוטונומי בארץ ישראל הן כקהילת מיעוט בארצות התפוצה . מרדכי קפלן נולד ב 1881 בליטא , וב 1889 היגר עם אמו ואחותו לארצות הברית ; כשנה לאחר שהיגר לשם אביו הרב ישראל קפלן ונענה להזמנתו של הרב יעקב יוסף לשמש דיין בבית דינו בניו יורק . מעבר משפחת קפלן לארצות הברית היה חלק מהגירת ההמונים ממזרח אירופה , שעד אמצע שנות העשרים של המאה הקודמת כללה כשני מיליון וחצי יהודים , ובזכותה נעשתה יהדות ...
אל הספר