גלות, תפוצה ומולדת: השיח על עבר ועל עתיד בעידן שקיעת האמנציפציה בגרמניה ובהונגריה

גיא מירון אם אומה , בריצתה במסלול שהגורל זימן לה , דיממה למוות במאבקה האחרון [ ... ] אם מולדתה נקרעת לגזרים בין עמים אחרים המתיישבים בין גבולותיה , ומה שהיא בנתה לתהילתה יישאר רק בין חורבות – לכך יאה דמעה שעמה יעצור האדם החושב ליד החורבות . אבל יש דבר עצוב מזה : לחזות בעם מובס אך חי אחרי הקרב האחרון , אומה ללא מולדת , ללא מרכז שתוכל להתאחד סביבו , עם שבכל זאת נבדל מכל תושבי תבל האחרים ; עם שאיבד את נשקו , ובכל זאת נרדף כאויב ; במילים אחרות – עם שבשלילת מולדתו ממנו סובב ללא מנוח כרוח רפאים ללא גוף , בעינויים , כמו אזרח בן תקופה שחלפה , זר בין החיים , במוצאו בדרכו רק שנאה ועוינות כאילו תלויה קללה גדולה מעל ראשו . זה עצוב יותר , עצוב פי אלף מכל דבר שאפשר לראות בעולם . ועם כזה הוא העם היהודי ! משפטים אלו , הפותחים את חיבורו הידוע של האינטלקטואל והמדינאי ההונגרי יוז ' ף אוטווש ( J ó zsef E ö tv ö s ) האמנציפציה של היהודים ( 1840 ) מיטיבים להמחיש את נקודת המוצא לתהליך האמנציפציה של היהודים באירופה . ערב תהליך האמנציפציה , שהחל בהונגריה כמה עשורים לאחר שהחל בארצות מרכז אירופה ומערבה , נתפס הק...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב