בקיץ 1999 נרשמתי ללימודי תואר ראשון . מתוך הקושי להחליט מה כדאי לי ללמוד הלכתי להתייעץ עם נילי בר סיני , שכבר ידעה לסייע לי בכמה צמתים בחיי . תשובתה הייתה ( כתמיד ) נחרצת : ' יש באוניברסיטת תל אביב פרופסור אחד , חיים חזן , לא חשוב איזה קורס הוא מלמד , תבדקי ותלכי ללמוד אצלו ' . בדקתי והלכתי . תודתי הראשונה נתונה לנילי , שהוכיחה ( שוב ) כי היא יודעת טוב ממני מה טוב בשבילי . תודתי השנייה נתונה לפרופסור חיים חזן , שחשף אותי לראשונה לקסמה של האנתרופולוגיה , והוא האחראי הראשי להיקסמותי ממנה . למרות ניסיונותיו בשנים הבאות להסיר קסם זה , נותרתי שבויה . לא רק לאהוב אנתרופולוגיה לימד אותי חיים חזן . אני מקווה שיישמתי כראוי את מה שלמדתי ממנו , משמע לכבד את הנחקרים שלי ולחשוד בכל השאר . תודתי לד " ר יהודה גודמן , שהנחה אותי — עם חיים חזן — בעבודת התזה שלי , שעליה מבוססים חלקים מספר זה , והיה המנחה הקשוב ביותר שאפשר להעלות על הדעת , ועם זאת , גם ביקורתי ומאתגר . הראיונות עם הנשים , המובאים בספר זה , נערכו כבר לפני כעשור לעבודת המוסמך שלי . נכונותן להשתתף במחקר ולחלוק אתי את זיכרונותיהן ואת מחשבותי...
אל הספר