הפראייר כמושג מפתח בחברה הישראלית ' פראייר ' הוא אחד ממושגי הסלנג הנפוצים ביותר בשפה העברית המדוברת . בשיח העממי , בפרסומות מסחריות , בעיתונות , בקולנוע ואף בפוליטיקה , הלכו עם הזמן והתרבו האמירות הקשורות לפראיירים : כאשר השר משה נסים נדחק מהשביעייה הראשונה בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד לכנסת ה 13 נאמר עליו שהוא פראייר ; פנינה רוזנבלום העידה על עצמה כי מעולם לא הייתה פראיירית ; עולה מאתיופיה אמר למצלמות הטלוויזיה כי הוא לא פראייר של הרבנות ; מפגין בבת ים צעק כי תושבי העיר לא יתנו לערבים להיכנס — נמאס להם להיות פראיירים . ככלל , נראה כי לישראלים חשוב מאוד , ויש אומרים עד לדרגה של אובססיה , לא להיות פראיירים . זוהי תופעה סוציולוגית ופסיכולוגית , המוכרת היטב כחלק ממרקם תרבותי רחב המכונה ' ישראליות ' . בין תכונות הישראלים , רבים מציינים את אסרטיביות היתר , חוסר הנכונות לוותר על עניינים טריוויאליים לכאורה , חוסר ה ' פרגון' והשאיפה להפגין את צדקת הטיעונים דרך הרמת קול . במיוחד מיטיבים זרים להבחין בתופעה זו . גיורת מהולנד אשר נשאלה בריאיון עיתונאי על הצדדים השליליים של החיים בישראל , העירה ...
אל הספר