הקדמה : ארכאולוגיה , זהות לאומית ואחרות לארכאולוגיה הישראלית , בעיקר לתחום המכונה ' ארכאולוגיה מקראית ' , היה תפקיד מרכזי בזיקה שהציונות בנתה בין האומה ובין הארץ . היהודים שהגיעו לארץ ישראל היו בחלקם בעלי תחושה עמוקה של נאמנות לרעיון ובעלי זיקה לארץ , אך את נופיה לא הכירו . החפירה בקרקע , החיבור הממשי לכאורה אל אנשי התנ " ך שהשאירו בה את שרידיהם , הייתה אמורה לדלג מעל פערים חברתיים והיסטוריים ולהתמודד עם דברי ביקורת על הציונות . החיבור אל העידן הקדום נועד לחזק את הטענה כי הציונות אינה תנועה קולוניאליסטית מנשלת היוצאת נגד הערבים המקומיים . כמו כן שאף החיבור אל העבר להמחיש את הטענה הציונית העקרונית , שהעם היהודי על כל תפוצותיו הגיע ממקום משותף אחד . לארכאולוגיה היה תפקיד מרכזי במפעל ההלאמה הציוני , שכן היא הוגדרה כתחום מדע חילוני , בעל יומרות לניטרליות ואובייקטיביות , עם תביעות אמת שסיכוייהן להתקבל בעולם היו רבים משל תביעותיה של הדת או האידאולוגיה הלאומית המיתית . השימוש בארכאולוגיה לצרכים לאומיים זכה להתייחסות במחקר הישראלי , אם כי יש מקום למחקר נוסף . במאמר זה אתמקד במפגש ובעימות בין ה...
אל הספר