פרק ה תקופת פריז הטרוטופיה של 'הגירה'

השעה ומקצתם אף כתבו וציירו בהם . עבור אמנים וסופרים צעירים בראשית דרכם היו מקומות אלה בבחינת ' אקדמיות של מדרכה ' , כביטויו של המשורר הצרפתי לאון פול פארג , ומשום כך מילאו גם הם את רחובותיו של רובע זה , ודירות רבות בשדרות מונפרנאס וסביבותיהן הוסבו לדירות סטודיו לאמנים . מלבד פגישותיהם בבתי הקפה , שוחרי התרבות התראו זה עם זה גם בתערוכות , במועדוני אמנים , בספריות הרובע הלטיני הסמוך ובתאטראות . שפת האמנות האוניברסלית סייעה לגשר על פערי לשון ומנטליות של מהגרי ארצות שונות , והמהגרים פיתחו בהדרגה יחס דומה גם לספרות , שנכתבה ונקראה כ 'ספרות בין לאומית ' . עם הסופרים שהתגוררו אז בפריז נמנים גולים רבים : סופרי ' הדור האבוד ' האמריקנים – עזרא פאונד , ארנסט המינגווי , פרנסיס סקוט פיצג ' רלד , גרטרוד שטיין והנרי מילר ( 1930 ואילך ); האירים – ג ' יימס ג ' ויס ( 1921 ואילך – ב 1922 פורסם יוליסס ) , סמואל בקט הצעיר ( לקראת סוף העשור ) ואחרים ; סופרים ומשוררים רוסים גולים – איוון בונין ( , ( 1953 - 1870 קונסטנטין בלמונט ( , ( 1942 - 1867 מרינה צוטאיבה ( 1941 - 1892 ) ואחרים ; עם הצרפתים נמנים ותיקים...  אל הספר