קושטא – כינויה העברי הארכאי של איסטנבול , קיצור מקונסטנטינופול – מעולם לא היתה בבחינת משאת נפש להזז , אלא תחנת מעבר זמנית של פליט , הנדרש לאסוף את כוחותיו בטרם יחליט להיכן מועדות פניו . כך תיאר את מצבו בהגיעו לשם : יצאתי מרוסיה עייף ואדיש מאוד [ ... ] ביום שהגעתי לקונסטנטינופול עברתי בשוק תורכי גדול , מלא בשר ודגים ולחם בלי סוף . קניתי בבת אחת שבעה ככרות לחם . לא האמנתי שמחר יהיה לחם [ ... ] רציתי רק להיות . אף על פי כן אין להקל ראש בחוויותיו מקושטא ובניצולו את המשאבים התרבותיים שעמדו שם לרשותו . אפשר לראות בכך במובנים רבים המשך של החניכה שלו כסופר , בשלב שבו טרם היה זה עיסוקו העיקרי . תורכיה שלאחר קריסת האימפריה העות ' מאנית , שאליה הגיע הזז בשלהי , 1920 היתה נתונה כלפי חוץ במלחמת עצמאות , שהתנהלה בכמה חזיתות , 1 ריאיון עם מוהר , ' כשמש ביום כביסה ' , עמ ' . 9 2 גלבוע , שרשם את זיכרונותיו של הזז על פי שיחה עמו , כתב כי ' הקדים לצאת מרוסיה ( ב 1920 ) ולא היה מעורב ישירות בהשתדלויות ובמאבק למען העברית במשטר הסובייטי ' ( הסוגריים במקור ) . ראו : גלבוע , לשון עומדת על נפשה : תרבות עברית ...
אל הספר