יהדות, ציונות וגלות: תמורות בתפיסת הגלות בהגות הציונית ובחברה הישראלית

מסיני וההתנתקות מעזה ומחבל קטיף , אולם הם באים לידי ביטוי אף בוויכוחים פנימיים שנוהלו בתוך הציבור הציוני - דתי . בעקבות חשיפתה של ' המחתרת היהודית ' בשנת 1985 התעורר פולמוס סוער בציבור הציוני - דתי . כמה ממנהיגיו של ציבור זה גינו את מעשי המחתרת , ובתגובה לכך כתבה תושבת עפרה אביבה סגל בביטאון המתנחלים נקודה : ' אחרי שהגלות עיצבה את פחדנותו של האופי היהודי , ניתן לנו להיהפך לישראלים גאים המסרבים להיהרג ' . אולם למרות זאת , ' רק מתי מספר זכו [ ... ] להשתחרר מן היראה הגלותית [ ... ] מפני מה יאמרו הגויים ' . חוגים בציונות הדתית והחילונית מוסיפים לייחס לחרדים תכונות והשקפות ' גלותיות ' . נטייה זו קשורה לכך שהחרדים נתפסים כממשיכיה של יהדות הגולה המסורתית ממזרח אירופה , שהיתה מושא עיקרי לשלילת הגולה כתרבות וכאורח חיים בציונות הקלאסית . בציונות הדתית ניתן ביטוי לתפיסה הרואה בחרדיות צורת חיים שהתאימה לתקופת הגלות , אך אין לה מקום בחייה של מדינת ישראל . במכתב גלוי לרב חרדי , שפורסם במאי , 2013 טוען הרב רפי פוירשטיין מראשי רבני ' צהר ' כי ' צורת החיים החרדית היא אכן זו האידיאלית לתקופת הגלות הארוכ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב