היבטים של שלילת הגלות

משה צוקרמן קשה לדמיין , אך היה רגע בתולדות הציונות שהגרמנית נדונה בו כאפשרות ממשית לשפת הוראה בארץ . מדובר באפיזודה משנת 1914 – 1913 שזכתה לכינוי הבומבסטי משהו ' מלחמת השפות ' . יותר משמתמיה כי דווקא הגרמנית , זו שתהיה לימים לדידם של ישראלים רבים שפת המרצחים היתה אפשרות כזאת ; ככלות הכול , מי כבר יכול היה לחזות בעשור השני של המאה ה 20 את האסון ההיסטורי העולמי שתמיט גרמניה על העם היהודי – מעורר השתאות שאחד הצדדים במלחמת תרבות זו היה גוף לא ציוני : חברת ' עזרה ' , שהיתה המממנת העיקרית של המוסד ' טכניקום ' , לימים הטכניון , שנועד לקום ולהכשיר עובדים מיומנים בתחומי המקצועות הטכניים וההנדסה . משיקולים פרקטיים סברו שיש להעדיף את הגרמנית כשפת הוראה במוסד זה . לא זו בלבד שחלק לא מבוטל מסגל המורים העתידי ( הדוברים גרמנית ) לא שלט בשפה העברית אלא שגם העברית עצמה עוד לא היתה ערוכה להוראה מיומנת בתחומי המדע וההנדסה . הפרשה הסתיימה מהר למדי , והעברית זכתה כידוע בבכורה . היא הוכרזה , בסופו של דבר , השפה הלאומית של מדינת ישראל העתידה לקום . העובדה שקביעת השפה הלאומית קדמה להקמת המדינה , ששם היא היתה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב