גלות ותפוצה: שתי ציונויות

מטענת עובדה היסטורית אקראית למאפיין טבע בראשיתי של היהודים , ואת נוכחותם מחוץ לה היא משנה לבגידה בטבעם , לסטייה ולפרוורסיה . ארנסט גלנר מתאר את האונטולוגיה המהותנית של הלאומיות כעמדה שלפיה אומות הן ' דבר מה שבטבע , מיון של בני אדם שנוצר בידי שמים ; [ ... ] ייעוד פוליטי החבוי במהות הדברים ; הגרסה הפוליטית של מיון המינים והסוגים בעולם החי ; ישויות [ ... ] [ ה ] אמורות להיות קיימות , כמו הר האוורסט , מימים ימימה , מלפני עידן הלאומיות ' . אם טבעה ומהותה של האומה היהודית מעוגנים כל כולם בקשר שבין היהודים לארץ ישראל , הרי כדי לחדול מן הקלקולים שהתקלקלה האומה היהודית בהתנתקותה הפיזית מן המהות הזו וגם מן הנירוזה הנפשית שלקתה בה – כביטויו של א " ב יהושע – בהתקיימה הרחק מליבת הווייתה , כל האומה היהודית לשוב צריכה אל ארץ ישראל . רק שם תחדל לסטות מן האופן ש ' נוצרה בידי שמים ' – כפי שמתאר זאת גלנר . מחויבותה של הציונות המהותנית לשלול את הימצאותם של חלקים כלשהם של הקולקטיב היהודי מחוץ לארץ ישראל נובעת לא רק מן האופן שהיא תופסת את מעמדן האונטולוגי של האומה היהודית ושל מולדתה אלא אף מתפיסת מעמד הלאומ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב