חידוש עבודת הקרבנות

מבט היסטורי עיקרה של ההתייחסות ההלכתית לנושא הקרבנות שואבת כמובן מספר ויקרא ומן הדיונים בנושא בסדר קדשים במשנה ובתלמוד . לאחר חורבנו של בית המקדש השני קיבל רעיון הקרבת הקרבנות ביטוי מטפיזי ומיסטי בתיאורי עבודת הקרבנות הנעשית בעולמות השמימיים שתוארו בספרות ההיכלות , שמחבריה סירבו להכיר בממשות החורבן ( אליאור תשס " ג ) וכן בפרקטיקות מאגיות שקיבלו השראה מפולחן המקדש ( שוורץ תש " ס ) . העיסוק בנושא הקרבת הקרבנות הוסיף להיות מוקד לדיונים הלכתיים גם בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת והמאוחרת . רבי אשתורי הפרחי ( , ( 1355 - 1280 בעל כפתור ופרח , מתאר את כוונתו של רבנו חננאל דפריש בשנת 1257 להקריב קרבן בהר הבית ( אשתורי הפרחי תרי " א ) . שבתאי צבי ביקש גם הוא בעת ביקורו בארץ בשנת 1665 להקריב במקום קרבן ( מורגנשטרן תשנ " ז ) . הנושא נדון בהרחבה גם סביב שנת ת " ר ( 1840 ) כאשר רבו בנושא המסורות האסכטולוגיות והציפיות המשיחיות , ואף דיונים בנושא הקמת המקדש . בד בבד קיבל העיסוק בקרבנות מעמד ייחודי בקרב לומדי התורה כלימוד של ' תורה לשמה ' , שכן מימושו אינו בגדר האפשר , ומשום כך שכרו גבוה יותר . כלומר ...  אל הספר