פרק ד הקרבן והריבון

אם אנו נכשלים בהבנת מוטיבציה דתית כלשהי , אין זה משום שאנו מחוץ למעגל השפעתה , אלא דווקא משום שאנו מצויים בתוך מערכת החיים שהיא כוננה . רנה ג 'ראר קשה להפריז במרכזיותו של מושג ' הקרבן ' בשיח הישראלי , אם מדובר בהקשר הפוליטי , החברתי או הכלכלי . מושג זה מאומץ תדיר בידי יריבים פוליטיים ואידאולוגים , המבקשים לשמש לשון לאלה שהם מגדירים ' קרבנות ' המצב הפוליטי . כך למשל משתמשים בימין הפוליטי בביטוי ' קרבנות אוסלו ' לנפגעי פעולות האיבה מאז הסכם אוסלו , ואילו בשמאל הפוליטי מוכר המושג ' קרבנות השלום ' . רטוריקה זו אינה בבחינת יש מאין , והיא נשענת באופן שאינו משתמע לשתי פנים על תפיסה היסטוריוגרפית אשר בחרה לצייר באמצעות מושג זה את חדלון הקיום היהודי מחוץ לגבולות הארץ . לפי תפיסה זאת שימשו היהודים קרבן לשיגיונותיהם של העמים שבתוכם ישבו לאורך אלפיים שנות גלות , קיום שהגיע לשיאו בשואה שהתרחשה במהלך מלחמת העולם השנייה . בו בזמן העלתה והעמידה הציונות את ההקרבה העצמית הוולונטרית למען המולדת כערך נאצל ונעלה . הדגם להקרבה זו עוצב בדמות עקדת יצחק , המדגישה את נכונות האב להקריב את בנו ; בגבורת אנשי מצדה ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב