הקבלות בין תקופת בית שני לימינו

ואכבד אמר ה '' ( חגי א ג , ז - ח ) . ובלשונו הוא גורס כי בניית המקדש היא התשובה האמתית לכל החוליים : ' המקדש ועבודתו הם מקור הברכה לארץ כולה ' . ולא רק זאת אלא שהוא מרחיק לכת וטוען שכל מטרתה של החזרה לארץ מן הגולה לא היתה אלא בניית המקדש : ' כי עלייה ארצה בלי לבנות מקדש , כמוה כאילו הייתה עלייתם – ע ל י י ת ח י נ ם ! ' ( ההדגשה במקור . שם ) . הנושא שב ונדון כתמה מכוננת : מטרת מסעו של אברהם מחרן לארץ היתה העקדה , שמסמנת את מקום המקדש , וכך לשיטתו גם יציאת מצרים , עליית גולי בבל , ובמהלך מתבקש מכך – גם העלייה הציונית ( הגם שמושג זה אינו נזכר במחזורים הנדונים ) . לאחר ש ' הוכיח ' את מסורתיות גישתו וביסס אותה על דיונים קודמים שהתקיימו לאורך הדורות , כאמור מבלי להתייחס להקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שלהם , הוא מזכיר עוד ניסיונות לבנות את המקדש , ובהם מרד בר כוכבא , שהוא לא מכביר עליו מילים ( אולי בשל כישלונו והמשמעויות הקשות שנלוו אליו ) , דברי אשתורי הפרחי , וכן כיבושי נפוליאון , המזוהים בדבריו כראשיתה של גאולה . לדבריו מאז החלה העלייה לרגל התפתח המחקר סביב ארץ ישראל וגברה ההתעניינות בעברה ...  אל הספר