עבודת השדה

עיבודה של עבודת השדה לכלל ספר מתבססת על מצע תאורטי רחב יריעה ומבקשת לתור אחר עקרונות מארגנים החוזרים ונשנים הן ברעיונות התאולוגים שמעלים אנשי המקדש והן בפעילות שהם יזמו בתקופת עריכת המחקר . ספר זה מתבסס על עבודת שדה שנערכה בשני שלבים : השלב הראשון נערך מראש חודש כסליו ועד ראש חודש סיוון תש " ס , ואילו השלב השני התקיים בעיקר בשנים תשס " ב - תשס " ג . תקופה שלישית שאתייחס אליה בדבריי היא הפעילות שליוותה את ' ההתנתקות ' – פינוי היישובים היהודיים והסגת כוחות צה "ל מרצועת עזה בקיץ תשס " ה . בתקופה זו התגברה פעילות הקבוצות הנדונות , ויצרה זיקת עומק בינן ובין הציבור האמוני . אחד הביטויים לכך היה ההכרזה על הקמת הסנהדרין , הנסקרת בפרק על הקרבן וההגמוניה . בתיאור מאפייני המשתתפים בפעילות אנשי המקדש בתקופת המחקר הראשונה ציינתי כי רוב רובם של הפעילים בתנועות הם גברים דתיים מבוגרים , ומדי פעם משתתפות באירועים גם מעט נשים מבוגרות . גרסתי כי לימוד התורה הוא חלק עיקרי בחייהם של המשתתפים , ולכן לשדה הלשוני ולמילה הכתובה יש משמעות מרכזית בהווייתם . אפיינתי את ראשי התנועות כילידי הארץ , ואילו בין המשתתפי...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב