עבד א ראוף אל ביטאר והיהודים העיסוק במצב החירום וההיערכות לקראתו המחיש את כורח הגורל המשותף לשתי הערים . שיתוף הפעולה בין שתי העיריות חיזק אינטרסים משותפים והיו לכך השלכות חיוביות על היחס והקרבה שרחשו שני ראשי העיריות זה כלפי זה . עבד א ראוף אל ביטאר , שמונה לראש עיריית יפו ב , 1939 היה מבחינתו של השלטון הבריטי האיש הנכון בזמן הנכון כדי לסייע ולהחזיר לסדרם את חיי היום יום ביפו . הוא , כמו משפחת אל ביטאר כולה , נמנה עם מחנה המתנגדים לחוסיינים ונחשב לאישיות אהודה ומקובלת בציבור הערבי ביפו . למשפחת אל ביטאר , שנמנו בה בתחילת שנות הארבעים כ 100 נפש , היה מעמד רם בקרב המשפחות הוותיקות בעיר והיא מוצבה בראש ההיררכיה . המשפחה היתה אמידה מאוד . את הונה היא צברה במסחר בבהמות ובבשר . משפחת אל ביטאר תמכה במדיניות הבריטית נגד מחנה חוסייני , ולכן זכתה לאמון השלטון ומעמדה התחזק עוד יותר . עבד א ראוף אל ביטאר ואחיו עמר אל ביטאר עמדו בראש השושלת המשפחתית . בשעה שעמר אל ביטאר נודע בעיסוקיו הפוליטיים , עבד א ראוף אל ביטאר שימש בתפקידים כלכליים שהקנו לו מעמד רם בציבוריות הערבית המקומית והכלל ארצית . הוא...
אל הספר