'לפנים משורת הדין': המהלכים לגיבוש פשרה בתביעות הבעלות של הבדווים בנגב בשנות השבעים

לעתים קילומטרים רבים . השבטים התארגנו בתת מטות ובמטות מטעמי הגנה וחלוקת השליטה במרחב , והיקף השטח השתנה מעת לעת לפי כוחם . בתקופת הנדודים שימשה הקרקע השבטית את כלל החברים . במזרח התיכון התנהלו הבדווים על פי מערכת מגובשת של משפט מנהגי שהיתה זהה בעיקרה בכלל המרחב . מערכת זו שמה דגש על היחסים שבין המסגרות הקבוצתיות ועל היחסים אשר בתוכן , בין שמדובר בשבטים , בין בתת שבטים ובין בקבוצות ערבות . במערכת זו , שלא כמערכות המקובלות במערב , לא הפרט עומד במרכז אלא הקבוצה , שגודלה והרכבה משתנים לפי המקום והנסיבות . לכל פרט יש מחויבות חזקה כלפיה ובכלל זה השתתפות בסכסוכי דמים . חלק חשוב במערכת זו הוא מנגנון אכיפה אפקטיבי , שהקנה יתרון אכיפתי לשיטה השבטית על פני השיטה המדינתית . הכבוד יש לו משמעות ייחודית ומרכזית באורח החיים ובהתנהלות הבדווית . אבדן כבודו של אחד הפרטים בקבוצה מכתים את הקבוצה כולה . עיקר פרנסתם של הבדווים היתה על הצאן ועל הפלחה החרבה . אל שבטי הבדווים נספחו משפחות של פלאחים שהגיעו לנגב לצורכי פרנסה במאה ה 19 ממצרים ומח 'אן 12 אל עארף , תולדות באר שבע ושבטיה , עמ ' ; 163 - 156 עמנואל מר...  אל הספר