ישראל אלדד ופרשת רצח קסטנר

השקפותיהן . המצב החדש שנוצר עם הקמת המדינה חייב בחינה מחדש והגדרה מחודשת של הגופים שפעלו בה בימי המנדט . בעיקר בלט הדבר באצ " ל ובלח " י , שסירבו לקבל את מרות המוסדות הרשמיים של היישוב בימי המדינה שבדרך . בעוד האצ " ל ורוב חברי לח " י בחרו לקבל את כללי המשחק החדשים והשתלבו במערכת הפוליטית הרשמית , סירב אלדד לעשות כן מתוך התפיסה ש ' מלכות ישראל ' ולא מדינת ישראל היא המטרה שאליה יש לשאוף . הוא לא קיבל את הפורמליזם הטבוע בתורת המדינה ובתורת המשפט המודרניות מעצם הגדרתן , אלא פעל במערכת ערכים אלטרנטיבית . מעורבותו בפרשת קסטנר ובעיקר בפרשת רצח קסטנר היתה השיא של היחסים המתוחים בינו ובין הממסד הפוליטי והביטחוני בישראל , יחסים שהוחרפו בהדרגה בעשור הראשון . השאלה שנדונה במאמר היתה האם העימות של אלדד עם השלטון נשא אופי רטורי ותעמולתי בלבד , או שמא גם פן מעשי . באשר לאחדים מתנועתו , דוגמת יעקב חרותי ומנקס , התשובה ברורה , שכן הם פעלו בדרכים בלתי חוקיות . באשר לאלדד — התשובה מורכבת יותר : מצד אחד בכתיבתו הפובליציסטית הקיצונית , בעזרת רטוריקה מתלהמת ותעמולתית , הוא התכוון להשפיע . כתיבתו היתה רבת פ...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב