הרטוריקה הלאומית של מוזיאון ישראל: בין ציונות לישראליות

הנה כי כן , מוצגת חפיפה בין ישראליות ליהודיות — ולו מהיעדר כל אפשרות אחרת . אמנם בגרסתו הישנה כלל האגף ייצוג סמלי של פלשתינאיות בתצוגה קטנה וקבועה של רקמת נשים פלשתינאיות , אך תצוגה זו הוסרה ‘ מטעמי מקום ' עוד לפני חידושו המלא של המוזיאון ( ברעם בן יוסף , . ( 14 . 3 . 2011 מכאן שהיהודיות מכוונת להגדרה אתנית - דתית , הגדרה שהיתה ואשר עודנה מוסכמת על הציונות לכל זרמיה . מגמה זו התחזקה בקרב ההיסטוריונים החשובים בדור המדינה ( קונפורטי 92 , 82 - 69 : 1990 ) והיא באה לידי ביטוי בחוק השבות . הצגה דתית אתנוגרפית ולא כרונולוגית פוליטית מאפשרת לחמוק מהצורך לספר סיפורים אחדים של קהילות ממקומות שונים ואף מהצורך להגדיר ‘ מיהו יהודי ' , או לחמוק מהגיוון ומהמחלוקות שבתוך הקהילות השונות סביב שאלת המודרניזציה ושאלות מפלגות אחרות . יתר על כן , הזהות המוצגת אינה מכילה מיעוטים לאומיים שאינם יהודיים , ולא זו בלבד אלא שהיא מדגישה את האחידות על חשבון השונות והגיוון . בגרסה המחודשת של המוזיאון החלק שיוחד לאמנות יהודית הוגדל בהרבה על חשבון האתנוגרפיה ובכך הוקטן חלקם של יהודים מזרחיים . התצוגה מדגישה את השווה ו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב