והתפתחות אישיותם . מחקרים מראים שלמורים השפעה גדולה על הרגשת התלמידים ועל המוטיבציה שלהם ( צימרמן , , ( 2010 וכי באמצעות דיאלוג חינוכי אמפתי אפשר לתקשר עמם מתוך נגיעה רגשית ומתן תחושה של משמעות . מקומו של הדיאלוג החינוכי האמפתי והאכפתי הדיאלוג כאמצעי חינוכי כבר נדון בימיו של אפלטון , ובספרות התאורטית הוא נתפס ככלי תקשורת מרכזי בחינוך . רוג׳רס מכוון לדיאלוג שמפתח קשר אותנטי בין המורה לתלמידיו מתוך כבוד , אמון והכרה ברגשות התלמידים והמורים ( הררי , . ( 2008 זהו שיתוף כן מתוך אמפתיה ויחס חיובי ולא שיפוטי , שמסייע לתלמיד להבנות משמעות אישית לחייו ולהפוך את הלמידה למשמעותית , דיאלוג שבו האדם מעורב מה״צוואר ומטה״ ( בק , . ( 2012 אפלטון ורוג׳רס מתייחסים להוראה כאל תהליך שמחובר לרגשות ורואים בדיאלוג אמצעי מרכזי ליצירת קשר וקרבה . לפיכך , ברצף פיתוח הדיאלוג החינוכי האמפתי אפשר לראות התפתחות מהתוך - אישי אל הבין - אישי . לפי רוג׳רס ההוראה היא תהליך מקביל ושווה ערך לטיפול פסיכולוגי , שכן בשניהם מתרחשים תהליכים דומים של גדילה , צמיחה , מימוש עצמי ויכולת לקבל , להעריך ולכבד . רוג׳רס מאמין אפוא בדיא...
אל הספר