מודל זה בנוי על שיתוף המשתתפים והמשתתפות במפגשים בסיפורי החיים המשפחתיים האישיים של כל אחד מהם . הסיפורים מאפשרים יצירת אמפתיה וקשר אנושי שיש בו הבנה וחמלה , אך עולים בהם גם מרכיבים קולקטיביים של השתייכות קבוצתית לאומית . ההקשבה לסיפורים המשפחתיים של כל משתתף ומשתתפת , שאינה כרוכה בשיפוט , בוויכוחים או בעימותים , יוצרת פסיפס של סיפור אנושי הטבול בדרך כלל בסבל וכאב . האווירה הנוצרת עקב ההקשבה וחוסר השיפוטיות מאפשרת קיום דיאלוג משמעותי הן ברמה האישית הן ברמה הבין - קבוצתית . הקונפליקט הלאומי עולה מהסיפורים האישיים בהקשר של סובלנות כלפי הסבל של ה " אחר " , ולא כהתנצחות תחרותית בשאלה מי צודק ומי סבל יותר . דן בר - און ( 1995 ) פיתח את המודל הזה במפגשי קבוצות של יהודים וגרמנים בני הדור השני לשואה . הוא הצליח ליצור ביניהם הידברות משמעותית מאוד על העבר במתכונת מיוחדת השונה מתבניות אחרות של זיכרון והיזכרות . לאחר זמן יישמו דן בר - און וסמי עדואן הנחיה על פי מודל זה גם בקבוצות של יהודים ופלסטינים ( . ( Bar - on & Adwan , 2004 b וריאציה נוספת של מודל זה היא שימוש בנרטיבים ספרותיים בטכניקה של ביב...
אל הספר