באי מינדנאו שבפיליפינים סבלו האיכרים מהמיליציות הצבאיות השונות שנאבקו זו בזו ומקבוצות חמושות שונות : המשטרה , הארגון הקומוניסטי והמליציות המקומיות . כל קבוצה נכנסה חמושה לכפרים ונהגה לעשות בהם כבתוך שלה . הם השליטו שם טרור , נהגו באיכרים באלימות ואיימו עליהם בנשק למסור לידיהם מזון וכסף ולספק להם את השירותים שהם דורשים . חברי מליציות ויריביהם נהגו להתנקם באיכרים ש " אירחו " את בני הקבוצה היריבה , וכך סבלו האיכרים מכל הצדדים אשר חשדו בהם בהעדפת אויביהם . אנשי הכפרים התכנסו בקבוצות של מעגלי תרבות לדון במצב הפוליטי הקשה שנקלעו אליו , לכודים בין הפטיש לסדן במאבק שלא בחרו בו . הם החליטו להכריז על האזור של הכפר שלהם ושל עוד אחדים מכפרי הסביבה כ " אזור של שלום " ( . ( peace zone הם הודיעו לכל הקבוצות נושאות הנשק שאנשיהן יכולים להיכנס לאזור , לקבל מזון , תרופות ואירוח , לנוח ולהצטייד במזון בתנאי שיתפרקו מנשקם . את הנשק היה עליהם להפקיד אצל שומרים מחוץ לאזור . כך הצליחו הכפריים להשכין שקט באזורם . ההסכם החזיק מעמד כשנתיים עד שהופר .
אל הספר