סארטר ובובר עוסקים במשמעות האחריות הקולקטיבית ומזהירים מפניה . פעמים רבות אידאולוגיה כזאת של ערבות הדדית משחררת את היחיד מאחריות כלפי עצמו ומטילה אותה על הקולקטיב ( ברגמן , תשכ " ט : כ " ו ) . לוינס , לעומתם , אינו דן בסכנה זו משום שלדעתו כל אחריות היא אישית ואינה הדדית , אך היא מופנית בהכרח כלפי האחר והחברה . בעולם כשלנו הועלתה אי - האחריות הפוליטית לדרגת אמנות , כך גם הקריאה לנאמנות למשטר ( . ( Gordon & Gordon , 1995 : 131 כלומר , הדבקות בערכים ובנאמנות מוצבת אל מול האחריות האישית . גורדון וגורדון משתמשים במושג משל סארטר , ‘ קיום סדרתי ' (‘ הקיום השרירותי ' אצל בובר ) , וטוענים שרק אדם אחראי , הנלחם להשתחרר מן הקיום הסדרתי , יכול להתגבר על הרוע ולהיאבק בו . כך מוצדקת הבריחה מאחריות אישית אל קיום סדרתי בשם הסדר החברתי . העידוד להוות חלק מסדר חברתי משמש את החברה לדיכוי זכויות הפרט , והדרישה לסדר מחניקה את האחריות האישית ואת החופש . החברה שואפת להאחיד את היחידים ובתוך מאפשרת בריחה מאחריות אזרחית ( ברגמן , תשכ " ט : כ " ו ; . ( Gordon & Gordon , 1995 : 148 הקיום המוסדי והנאמנות לו מעודדי...
אל הספר