קבלת אחריות אישית בנוסח סארטר אינה מחייבת כל השלכה אל המחויבות כלפי האחר ( גולומב , . ( 65 : 1990 יש בני אדם שנוטלים את גורלם בידיהם , וסבורים שגם גורל הסובבים אותם נתון בידיהם שלהם , ושלא הם האחראים לתפיסת עולמם או למעשיהם של האחרים . אימוץ של תפיסה דטרמיניסטית , תירוצים , הצדקות ורציונליזציות ( שם : 61 ) מובילים על פי האקזיסטנציאליזם להונאה עצמית ולהכחשת האחריות . בעת כתיבת מילים אלה , נפלו קטיושות על חיפה , והכתבת ברדיו סיפרה על אנשים המתרחצים בים כאילו לא קורה דבר . הם נאחזים בסטטיסטיקה שלפיה הסיכוי שטיל ייפול דווקא במקום שבו הם נמצאים הוא נמוך מאוד , וכי " על הכביש מסוכן יותר " . תפיסה זו מאפשרת להם להמשיך בחייהם מבלי שהאיום ישבש אותם . ספרו של אלדוס האקסלי , עולם חדש נפלא , וספרו של ג ' ורג ' אורוול , , 1984 מתארים מקרים שבהם נלקח חופש הבחירה מן האדם והוא הופך למריונטה מאולפת בסביבה דטרמיניסטית . אפשר להביא לדוגמה גם את תכניות הראליטי בטלוויזיה , שבהן המשתתפים חופשיים לכאורה למלא את תנאי המשחק , בעוד למעשה הם משמשים אמצעי בידור לציבור ואמצעי הכנסה לבעלי הערוץ . לחצי החברה והכסף ,...
אל הספר