בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה התעצמה האוכלוסייה בה עם גלי העלייה ששטפו אותה בשנות החמישים , אשר הכפילו או אף שילשו את אוכלוסייתה ואת מספרי התלמידים במערכות החינוך , ועוד נשוב לכך בהמשך הדברים . מטבע הדברים , בד בבד עם הגידול הזה החלה השתנות . ההומוגניות היחסית של היישוב הוותיק התחלפה בהטרוגניות של אוכלוסיית ישראל , שקלטה המוני עולים מארצות מוצא ומתרבויות רבות ושונות . בעקבות ההצפה הרב תרבותית של גלי העלייה בקו התפר של התהוות ישראל כמדינה ריבונית שאפה התרבות המקומית , הקולטת , יותר מכול למיזוג גלויות , לחד תרבותיות , לכור היתוך , שיצרף את השונ וּ ת התרבותית רבת הפנים וייצר ישראלי וּ ת ברורה , אחידה , אוניפורמית . בהקשר זה העלה יעקב ניב , מבכירי המפקחים הוותיקים , לדיון שאלה נוקבת : המדינה וקיבוץ גלויות — מה אמצעי , ומה עיקר ? האומר : ' מדינה עיקר ' משעבד את קיבוץ הגלויות ומיזוגן לצורכי המדינה , ואילו האומר : ' קיבוץ גלויות עיקר' מדגיש כי המדינה חייבת לחפש כלים ודרכים לקליטת העולים מבחינה רוחנית ומשקית ( ניב , , 1952 עמ ' . ( 4 ואכן , מציאת הכלים והדרכים לעירוי העולים מתפוצות ישראל א...
אל הספר