הרצף הפדגוגי בין הגן העברי לגן הישראלי

גן הילדים העברי העביר לגן הישראלי אידאולוגיה ופרקטיקה חינוכיות מלוא הטנא . דרכי העבודה בגנים שפעלו בתקופה שעוד לפני הקמת המדינה , כמו בגנים שפעלו לאחר הקמתה , אורגנו סביב נושאים שעסקו בעונות השנה ובחגי ישראל . החג והחגיגה התפתחו למסורת למידה וחוויה , ושיאן התבטא בחגיגות , שכללו שיר , תנועה ואומ ֶר בשיתוף פעיל של הורי הילדים . למסורת זו נוסף חג חדש — חג העצמאות , שאפיוניו החלו להתגבש סביב מוטיב מרכזי : גבורת צה " ל וחייליו . ככלל , הפדגוגיה של הגיל הרך על ס ִפה של המדינה כללה ישן וחדש שהיו שלובים זה בזה . תורת פרובל עוד נלמדה בסמינרים , ובשנים תש " ז - תש " ח ( -1948 1947 ) למדו התלמידות בכיתת הגננות בסמינר לוינסקי את תורת פרובל ומונטסורי מפיה של תרצה קטינקא , מנהלת ' הגן הדוגמאי ' בתל אביב והמורה ל ' תורת הגן ' . תרצה קטינקא עלתה ארצה כנערה עם משפחתה בעלייה השנייה . לאחר שעבדה כגננת תקופה קצרה , נשלחה ללמוד במוסד פסטלוצי פרובל האוס , והייתה בקבוצת הגננות המנהיגות שפתחו את התקופה המקצועית הראשונה בגני הילדים העברים בארץ ישראל ( . ( 1911 בביקור מקצועי בארצות הברית לאחר מלחמת העולם השנייה...  אל הספר