דבריו של טלעת , כי ברונסארט , ראש המטה הגרמני , הוא שעיכב את יציאת הרכבת , היו פריט מידע רב ערך . החלטתי לרדת לעומק העניין , ולשם כך באתי למחרת לביקור אצל ונגנהיים . אמרתי לו שהרשויות הטורקיות הבטיחו לי חגיגית שיתייחסו לנתיני האויב בהגינות , ושאינני מוכן לסבול שום התערבות בעניין מצד ראש המטה הגרמני . ונגנהיים חזר ואמר לי לא פעם שהגרמנים רואים את הנשיא וילסון כמשכין השלום בעולם , ולכן השתמשתי מולו באותו טיעון ששטחתי לפני טלעת . אמרתי לו שהתנהלות כזו לא תעזור לארצו כשיבוא יום ההסדר הסופי ! לפנינו מצב מוזר , אמרתי : ארץ ברברית כביכול כמו טורקיה מנסה להקפיד על לוחמה תרבותית ולנהוג באויביה הנוצרים בהגינות ובדרך ארץ , ומנגד , אומה תרבותית לכאורה ונוצרית כמו גרמניה מנסה לשכנע את טורקיה לחזור למנהגי הברברים . " איזה רושם לדעתך יעשה הדבר על העם האמריקאי ? " שאלתי את ונגנהיים . הוא הביע נכונות לסייע , ובתמורה לסיוע כזה הציע שאני אנסה לשכנע את ארצות הברית להתעקש על הבטחת הסחר החופשי עם גרמניה , כך שארצו תוכל להמשיך לקבל מטעני נחושת , חיטה , וכותנה בשפע . כפי שאספר , זה היה נושא שוונגנהיים דש בו ל...
אל הספר