פרק ג "נציגו האישי של הקייזר" – ונגנהיים מתנגד למכירת אוניות קרב אמריקאיות ליוון

לי עצמי לא היה כל ספק שהשגרירים הללו סירבו להשתתף מפני שלא היה להם שום חשק לכבד בנוכחותם יום חג לגרמניה ; וגם לא האשמתי אותם על כך . בינתיים צברתי ראיות נוספות לכך שגרמניה מתערבת בפוליטיקה הטורקית . ביוני הגיעו היחסים בין יוון לטורקיה לנקודת שבירה . הסכם לונדון ( שנחתם ב 30 במאי 1913 ) [ להסדרת התביעות הטריטוריאליות אחרי מלחמת הבלקן הראשונה ] הותיר ליוון את השליטה באיים כיוֹס ומיטיליני [ לסבּוֹס ] . עיון במפה מגלה את החשיבות האסטרטגית של איים אלה . הם ניצבים שם באמצע הים האגאי כזקיפים השולטים במרחב המפרץ והנמל הגדול של איזמיר , וברור לגמרי שכל מעצמה צבאית חזקה שתשלוט בנקודות היתרון הללו באופן קבוע , תשלוט בסופו של דבר גם באיזמיר ובכל חלקי אסיה הקטנה שעל חופי הים האגאי . המצב הגזעי הפך את המשך ההחזקה של יוון באיים אלה לסכנה צבאית מתמדת שאיימה על טורקיה . אוכלוסיית האיים היתה יוונית , כפי שהיתה מאז ימי הומרוס ; חוף אסיה הקטנה עצמו היה יווני גם הוא ; יותר ממחצית האוכלוסיה באיזמיר , הנמל הגדול ביותר של טורקיה בים התיכון , היתה יוונית ; במפעלי התעשיה שלה , במסחר הער ובתרבותה השוקקת היתה הע...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ