באופן כללי , המחקר הנוכחי שייך למסורת של המחקר הנרטיבי . מדובר במסורת מחקרית אשר מכוונת את הזרקור אל הסיפורים , הנרטיבים שאנשים מספרים , מתוך הבנת חשיבותם ביצירת זהות קוהרנטית בתקשורת בין בני אדם , בהכוונת התנהגות ובמתן פרשנות להתנהגות ( ספקטור מרזל . ( 2010 קריסטין לנגלייר מונה חמש גישות שונות לנרטיבים אישיים / ביוגרפיים . את אחת הגישות היא מכנה " נרטיב אישי כפראקסיס פוליטי " ( . ( Langellier 1989 : 266 לפי גישה זו , נרטיבים אישיים הם בעלי משמעות פוליטית משום שלא כל הנרטיבים הם שווים : חלק נחשבים ליותר נכונים ו " מתאימים " להיות מסופרים מאשר אחרים , ולפעמים החלוקה הבלתי שוויונית של הזכות לספר נרטיבים אישיים עוברת על פני קווים מעמדיים , אתניים וכד ' ; כמו כן , פעמים רבות נרטיבים אישיים משמשים כאמצעי לקדם השקפת עולם מסוימת ואינטרסים מסוימים על פני אחרים ( . ( Ibid 267 כפי שנראה בהמשך , 19 למעשה , כל המרואיינים הם אזרחי ישראל . גישה זו לניתוח של נרטיבים ביוגרפיים היא בעלת מקום מרכזי בחיבור הנוכחי . אשר לניתוח הראיונות , מדובר בניתוח תמטי : גישה המבקשת לזהות דפוסים או תּמות חוזרות בתוך טק...
אל הספר