ביום קיץ לוהט , באמצע החופשה הגדולה של שנת , 1973 התקבל בלשכת ראש הממשלה גולדה מאיר שבירושלים מכתב מפתיע . בכתב יד ילדותי ומנוקד על דף שורות שנתלש ממחברת ביקש יאיר וולף בן השש , תלמיד כיתה א מודאג מירושלים , לברר עם ראש הממשלה את הסיבות ליוקר המחיה ההולך ומאמיר . וולף הצעיר דיווח לראש הממשלה כי ליד בית ספרו יש מכולת , ובה לטענתו אי אפשר למצוא שום דבר שאפשר לקנות בעשר אגורות . " חבר שלי רצה לקנות שתי [ כך במקור ] מסטיקים ואמרו לו ששום דבר אין בעשרה . אני רוצה לדעת למה אין ? " כתב וולף המאוכזב . כשבועיים אחר כך הוא זכה למענה מאת דבורה ברגמן מלשכת ראש הממשלה : " קבלנו את מכתבך והתפלאנו לשמוע שחברך לא הצליח לקנות בחנות המכולת גומי לעיסה בעשר אגורות " . " עד כמה שידוע לנו ישנם סוגים של גומי לעיסה שמחירם עשר אגורות או אף פחות " . ברגמן הודתה לוולף על מכתבו ואיחלה לו בשם ראש הממשלה הצלחה בלימודים . כדי לשמח את ליבו ולבקשתה של ראש הממשלה , צירפה למכתב גם את " תמונתה למזכרת " . בתחילת שנות השבעים ועוד לפני המלחמה שפרצה באוקטובר 1973 וטלטלה את מדינת ישראל במובנים רבים התאפיינה ממשלת גולדה מאיר ב...
אל הספר