ד . ה : זאת שאלה טובה ... אפשר להגיד שבמובן מסוים היה ידוע לנו שזה פרויקט שנועד לכישלון , כי איך אפשר לדבר על אלטרנטיבה לנרטיב בתוך ספר שהוא פורמט נרטיבי ? את זוכרת בכלל איך התגלגלנו לפורמט של ספר ? א . ת : האמת היא שבתחילת הדרך דיברנו על פלטפורמות שונות ולא על ספר - חשבנו על כנסים , דיונים , שולחן עגול , תערוכה ועוד . אבל אני חושבת שגם כשהבנו שהמחקר יצמח לספר , היה חשוב לנו לשמור על הדיאלוג שקדם לו . שאפנו לעבוד בתהליך שמושתת על שיחה , לצד שילוב של פעילות פרקטית . ד . ה : נכון , כי היה ברור לנו שהפרויקט הזה יצטרך לבוא לידי ביטוי בצורות ובפלטפורמות נוספות , שהוא ימשיך להיות בתנועה וישמור על דינמיות . אני חושבת שהיינו עסוקות , ועדיין , בפער שבין תיאוריה לבין פרקטיקה . אני אישית רואה בפרקטיקה פעולה שמלווה ויוצרת תנועה תמידית , ולכן אחד החששות שלי בכתיבת הספר היה המחשבה על ספר כעל אובייקט דומם . א . ת : אני חושבת שזה תלוי איך מביטים בזה - הספר מבחינתנו הוא הרי לא התוצר הסופי או קו הסיום , אלא אבן דרך , כמו תוצר לוואי של תהליך . ד . ה : אני מסכימה - ברגע שהספר ייצא לאור , זו בעצם רק נקודת ...
אל הספר