סצנה מוגדרת כיחידה קוהרנטית מבחינת זמן , מקום ודמויות . בעזרת ניתוח הסצנות אנו עוקבים אחרי התפתחות הסיפור ובוחנים את ההשפעה , שיש למציאות ולאירועים שקרו – על הדמויות בסיפור . הבוחר לבחון סיפור בעזרת חלוקתו לסצנות , עוקב אחר התפתחות העלילה ובודק , בין היתר , באיזו מידה בנויה כל סצנה מדו - שיח או מתיאור : כאשר המידע מועבר בעזרת תיאור , הקורא פסיבי ותוך כדי קריאה סופג רק את החומרים , שהסופר מעביר לו , הן מה קרה , והן הערכת . 66 כבר מהתחלת הסיפור ( פרק יט ) האינדיקציה היא , שהוא קשור לסיפורים , שכתובים הרבה לפני - כן ( פרק טז ) : מפיבושת בן שאול יורד לקראת דוד ; מדוע הוא יורד כעת ? מדוע מגיב דוד בצורה כה קשה על הופעתו ' למה לא הלכת עמי מפיבשת ? ' ( פסוק . ( 26 . 67 ציבא מספר לדוד , שאדונו ' יושב בירושלים כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי ' ( שמ " ב טז . ( 3 . 68 ראו בין היתר , נ ' אררט , הדרמה במקרא , ירושלים תשנ " ז , ובעיקר – את פרק המבוא ; פולק ( לעיל הערה , ( 22 עמ ' . 20 - 16 מעשי הדמויות . הקורא מתפנה להעריך את התנהגות הדמויות רק במבט לאחור , לאחר שסיים לקרוא את הסיפור כול...
אל הספר