המחולקת יצר קשיים מרובים , בייחוד בשל העובדה שבעלי האחוזות עד 1861 לא היו מחויבים למכור את הקרקע לאיכרים . כך , כאמור , נשארו שישית מתוך המשקים כבולים בשיטת האריס וּ ת . למחסור בקרקע הית וֹ סף החוב הכספי של האיכרים . דמי החכירה הגבוהים ומחירי הקרקע , לצד המסים שנגבו ביד ברזל , דרדרו את האיכרים לחובות . איכר שלא היה מסוגל לפרוע את תשלומי החובות בגין המסים התחייב לעבד את אדמות האחוזה , וכך מצא עצמו שוב ביחסי התלות הישנים . תלות זו בבעל האחוזה , המחסור בקרקע ומצוקת הרעב הגוברת עקב יבולים דלים שנה אחר שנה , הביאו לנטישת משקים . למרות הקשיים הגדולים שהוערמו על האיכרים במעברם לאזור אחר — הנדידה הפנים – ארצית הוגבלה על ידי חוקים — עלה מספר הדרכונים שהונפקו למטרת מעבר בפרק הזמן שבין שנת 1871 לשנת . 1880 דרום רוסיה , ש בּ ה רמת החיים של האוכלוסייה הייתה גבוהה יותר מאשר במחוזות הפנימיים מצפון כגון מחוז מוסקבה , הפכה יעד לאיכרים ולפועלים בחיפושיהם אחר עבודה . המון ממורמר , לבוש בלואים , רעב ומובטל שוטט בנמלים ובערים של דרום רוסיה ; הוא היווה את " כנופיית היחפנים " הידועה , האספסוף האמיתי . " המון...
אל הספר