T-S NS 104.18 .17 ר' אברהם סכנדרי

נושאי התשובה בעניין עשיר שהקדיש בתים שבבעלותו להקדש עניים של בית הכנסת המוסתערבים ( להלן " הקדש " ) , וכשחלה ונטה למות חזר בו וציווה אותם למקורביו ; השאלה היא : אם זכה בהם ההקדש או שזכו מקורביו . בשאלה זו דנו כמה חכמים שכתבו תשובות בעניין . בכתב היד שלפנינו חסרה השאלה אך היא מופיעה בשו " ת מהר " ם גאויזון , סי ' עא . כתב היד שלפנינו הוא חלק מטיוטה שכתב ר ' אברהם סכנדרי , ובה דחה פסק דין של חכם אחר כנראה בשם יהודה ( ראו להלן , ליד ציון ; 65 להלן " החכם המתיר " ) , שקיבל את עמדת המקורבים וביטל את ההקדש . " החכם המתיר " התבסס על דבריהם של ראשונים שסוברים ששכיב מרע שציווה את רכושו להקדש רשאי לחזור בו . טענתו העיקרית היתה , שאין להעלות על הדעת שהמנוח היה מכשיל את מקורביו במעילה בהקדש , ולכן יש להניח שלפני שחזר בו נשאל על נדרו . הוא טען גם כי ההלכה הקובעת ששכיב מרע שהקדיש את כל נכסיו ואחר כך חזר וטען כי הוא חייב כספים לבעלי חוב , נאמן , משום שטענה זו מבוססת על טענת " מיגו" ( " מה לי לשקר " ) . כלומר , הואיל והמקדיש יכול להישאל בכל עת על נדרו ואין לו צורך לשקר , הרי הוא נאמן . לכן , אם הקדיש ...  אל הספר
מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה