ב - 14 בנובמבר 1861 שוהה זאקס בפרנקפורט שעל נהר האודר ושם הוא פוגש סוף סוף את ד״ר חיים לוריה . בידיעה ששלח מפרנקפורט באותו יום משבח זאקס את לוריה ומתאר אותו כ : ״האיש שאהבה נפשי , החכם התורני וירא השמים . ״ הוא גם חוזר ומספר , שבכל הקהילות שבהן עבר - זרז את האנשים לתרום גם לעניין רכישת הקרקעות לעבודת אדמה . לוריה שמח על שיתוף הפעולה שלו עם זאקס , ובכתבה שפרסם בעיתון ' המגיד ' התפאר ב ' גיוסו ' של ה ' אויב ' לשירות ה ' חברה ליישוב ארץ ישראל ' : האיש משה זאקס מיושבי ירושלים , אשר יצא לקראתנו במלחמה , בחן היטב את המצב ומהות החברה הנ״ל ולא עמד על דעתו , אלא שנהפך לעזר לנו , ולעת עתה הוא עוסק לטובת החברה . השבחים שהעתיר לוריה על זאקס אולי הם שעמדו מאחורי קשייו לכונן בפרנקפורט שעל האודר ועדה לגיוס תרומות . נראה שעירו של לוריה העדיפה את החברה שלו על ' בתי מחסה ' , שהיו עיקר שליחותו של זאקס . מפרנקפורט ואילך , כותב זאקס , הוא הקפיד להזכיר לקוראיו את זכות הראשונים העומדת לו בגין פעילותו משנות ה - 30 למען ההתיישבות החקלאית והודיע שהוא ממזג בשליחותו את פעילותו לטובת ' בתי מחסה ' בפעולה לטובת החבר...
אל הספר