בעשור הראשון שלאחר שובו של זאקס מאירופה הוא הצטנף בשתיקה . אחרי שהשקיע שנים אחדות בהעלאת הצורך בפרודוקטיביזציה והצורך בחינוך שיאפשר קידום מקצועי נוסף ללימוד התורה אל סדר היום וזכה לפרסום גדול ולפגישות עם גדולי עולם - לא הצליח הלכה למעשה להתקדם לקראת מימוש חזונו . זאקס חזר לירושלים כשעל קיומו 16 קרסל , שם , עמ ' . 23 17 קרסל , שם , עמ ' , 33 הערה . 35 החומרי תלוי ועומד איום מצד פטרוני החלוקה באמסטרדם ובראשם להערן ועושי דברו - גבאי החלוקה בירושלים . להט חרב החלוקה המתהפכת דיכאה כל ניצוץ ליוזמה חדשה ומשטר החלוקה גבר על הנסיונות לשינוי . כך עד . 1853 עם זאת מאמציו וסבלותיו לא היו לשוא . פרסום חזונו קידם את רעיון הפרודוקטיביזציה והגביר את המודעות לצורך בפתרון יציב למצוקת קיומם של היהודים היושבים בארץ ישראל . מימי זאקס ואילך נמצא , כי בעיתות צרה , לצד קריאותיה של המנהיגות המסורתית להגדלת התרומות , יהיו גם קריאות לשיפור חיי היישוב בעזרת תעשייה וחקלאות . נוסף לכך , כאשר צצו ועלו בשנות הארבעים ביקורות פומביות על התנהלותו של להערן - שימשו רדיפותיו את זאקס דוגמא בולטת לדרכו השתלטנית וליחסו אל אלו...
אל הספר